אני לא עושה את זה בדרך כלל, אבל תנו לי הפעם לזרוק הימור: ערוץ 10 לא באמת ייסגר. הסדר חוב של הרגע האחרון, או מהלך אחר שיקבל את ברכת המדינה, ימנע את החשכת המסכים. הערוץ ימשיך לפעול גם אחרי 27 בינואר, תאריך היעד שהציג המנכ"ל יוסי ורשבסקי. ואם מישהו חושב אחרת - שיתערב איתי על בירה.
למה אני חושב ש-10 לא ייסגר? כי הנזק, מבחינת הקואליציה, יהיה גדול מדי ביחס לתועלת. מאות מפוטרים עצבניים, עיתונאים שלא ישכחו את האחראים לסגירה בתפקידם הבא (ואף ח"כ אקראי לא ממש רוצה שיסננו את הדובר שלו), וגם צופים שלא יבינו למה לעזאזל לקחו להם את מעושרות. יותר מדי בלאגן חסר הצדקה, וזה בלי לדבר על התדמית של מחסלי הדמוקרטיה, שבסופו של דבר כן מרחיקה מצביעים ותומכים מהימין.
אז למה ועדת הכלכלה של הכנסת בכל זאת הטילה על הערוץ גזירה שהוא לא יכול לעמוד בה, תוך הפגנת משמעת קואליציונית מופלאה? אם אתם מאמינים שהסיבה היא ש"חובות צריך להחזיר" - איאלץ להגיב בפחחחחח. אף אחד לא מצפה בקוצר רוח לכספים של ערוץ 10, הרשות השנייה תומכת בדחיית החוב, וגם המדינה יודעת לאפשר דחייה כשזה נוח. אבל הינצלות של הערוץ ברגע האחרון מעולה, בעיני, לאינטרסים שכל המהלך המכוער הזה נועד לקדם.
ערוץ 10, לכשייצא מהקרב הזה, ייצא ממנו אפילו חלש יותר משנכנס אליו. התדמית שלו כערוץ עצמאי תיפגע. עובדיו, סביר להניח, כבר פוזלים לצדדים, וסביר שהמוכשרים והמקושרים שבהם כבר ימצאו משרות פנויות במקומות אחרים. הקושי לגייס עובדים חדשים במקומם יהיה גדול. ומערכת עיתונאית חלשה היא מערכת נוחה לפוליטיקאים. אם חשבתם שההתנצלות בפני מר אדלסון היתה מבזה, זאת עלולה להיות רק ההתחלה.
אבל הסיפור הוא לא רק ערוץ 10, הוא הרתעה מול התקשורת כולה. בכך דומה המהלך לחוק לשון הרע הדרקוני, שגם אם לא יעבור בסופו של דבר - לעצם נוכחותו באוויר יש אפקט מרתיע. המסר שמעבירים הפוליטיקאים לעיתונאים הוא, כמאמר המערכון המפורסם מ"העולם הערב" שיוסי גורביץ אוהב לצטט, "חבל על הגרון היפה שלכם". אל תיכנסו בנו, כי אנחנו ניכנס בכם חזרה. נדאג להביא אתכם אל סף סגירה בכל מיני תירוצים, או שפשוט נעביר חוקים שיקלו לתבוע לכם את הצורה ויחייבו אתכם להכניס תגובות באורך חצי שעה לכל כתבה.
"אתם רוצים לעשות עלינו תחקיר?", שואלים חברי הכנסת והשרים וההוא שעומד בראשם, "לא חבל עליכם? ובכלל, תחקיר עולה הרבה כסף, ואנחנו יודעים שאין לכם יותר מדי כסף מיותר כרגע. עזבו, עדיף שתעבירו הודעות דובר וביפרים מהמשטרה וממד"א, אפשר לבנות מזה יופי של חדשות. באמת. אף אחד לא יתלונן".
הלוואי שאני צודק, ובאותה מידה - הלוואי שאני טועה.
למה אני חושב ש-10 לא ייסגר? כי הנזק, מבחינת הקואליציה, יהיה גדול מדי ביחס לתועלת. מאות מפוטרים עצבניים, עיתונאים שלא ישכחו את האחראים לסגירה בתפקידם הבא (ואף ח"כ אקראי לא ממש רוצה שיסננו את הדובר שלו), וגם צופים שלא יבינו למה לעזאזל לקחו להם את מעושרות. יותר מדי בלאגן חסר הצדקה, וזה בלי לדבר על התדמית של מחסלי הדמוקרטיה, שבסופו של דבר כן מרחיקה מצביעים ותומכים מהימין.
אז למה ועדת הכלכלה של הכנסת בכל זאת הטילה על הערוץ גזירה שהוא לא יכול לעמוד בה, תוך הפגנת משמעת קואליציונית מופלאה? אם אתם מאמינים שהסיבה היא ש"חובות צריך להחזיר" - איאלץ להגיב בפחחחחח. אף אחד לא מצפה בקוצר רוח לכספים של ערוץ 10, הרשות השנייה תומכת בדחיית החוב, וגם המדינה יודעת לאפשר דחייה כשזה נוח. אבל הינצלות של הערוץ ברגע האחרון מעולה, בעיני, לאינטרסים שכל המהלך המכוער הזה נועד לקדם.
ערוץ 10, לכשייצא מהקרב הזה, ייצא ממנו אפילו חלש יותר משנכנס אליו. התדמית שלו כערוץ עצמאי תיפגע. עובדיו, סביר להניח, כבר פוזלים לצדדים, וסביר שהמוכשרים והמקושרים שבהם כבר ימצאו משרות פנויות במקומות אחרים. הקושי לגייס עובדים חדשים במקומם יהיה גדול. ומערכת עיתונאית חלשה היא מערכת נוחה לפוליטיקאים. אם חשבתם שההתנצלות בפני מר אדלסון היתה מבזה, זאת עלולה להיות רק ההתחלה.
אבל הסיפור הוא לא רק ערוץ 10, הוא הרתעה מול התקשורת כולה. בכך דומה המהלך לחוק לשון הרע הדרקוני, שגם אם לא יעבור בסופו של דבר - לעצם נוכחותו באוויר יש אפקט מרתיע. המסר שמעבירים הפוליטיקאים לעיתונאים הוא, כמאמר המערכון המפורסם מ"העולם הערב" שיוסי גורביץ אוהב לצטט, "חבל על הגרון היפה שלכם". אל תיכנסו בנו, כי אנחנו ניכנס בכם חזרה. נדאג להביא אתכם אל סף סגירה בכל מיני תירוצים, או שפשוט נעביר חוקים שיקלו לתבוע לכם את הצורה ויחייבו אתכם להכניס תגובות באורך חצי שעה לכל כתבה.
"אתם רוצים לעשות עלינו תחקיר?", שואלים חברי הכנסת והשרים וההוא שעומד בראשם, "לא חבל עליכם? ובכלל, תחקיר עולה הרבה כסף, ואנחנו יודעים שאין לכם יותר מדי כסף מיותר כרגע. עזבו, עדיף שתעבירו הודעות דובר וביפרים מהמשטרה וממד"א, אפשר לבנות מזה יופי של חדשות. באמת. אף אחד לא יתלונן".
הלוואי שאני צודק, ובאותה מידה - הלוואי שאני טועה.
זה היה פוסט מאוד מעניין. חבל לי מאוד על התהליך של הערוץ הזה. הוא אחד הערוצים הנצפים ביותר שלי. הם התחילו בצורה מוגזמת, פזרנית באופן לא ברור (המשכורות, התוכניות..), טוב שהם "קיבלו כאפה" והתעוררו במשבר הקודם שלהם, הגישה הצנועה מחמיאה להם יותר לטעמי. אבל מפה ועד להסגר, באמת חבל, נחמד שאפשר להשוות ערוצים מסחריים. על כך, כתבת דברים נכונים.
השבמחק